בשמים מספרד

 

אבי ז"ל כתב כל ימיו על המורשת היהודית הספרדית, על תרבותה ואנשיה, על תפארתה ושורשיה מעוררי הכבוד והפליאה. הוא חרד מפני דעיכתה בתהומות הנשיה, ועל כן כתב בקנאות באהבה אין קץ ובדאגה גדולה, עד שמצא את עצמו שטוף בלהט להספיק ולכתוב ככל שיותר, ולהציל משהו, ולו אך מעט, מן העולם שבו נולד וגדל.

לאחר מותו מצאתי בכתביו אוסף פנינים – פתגמים בלאדינו. מי ייתן ופתגמים אלה בלשון הג'ודיאו-אספניול, שאותם אסף אבי אחד לאחד, לאורה של עששית קטנה, ואשר לפיהם ניסה לחנך אותנו, ילדיו, יהיו אור גדול לזכרו.

יהורם גאון

 

 

 "בשמים מספרד" הוא אוסף פתגמים מעיזבונו של החוקר והסופר משה דוד גאון. ואכן, לא בא כבושם הזה, ומדף הספרים שלנו, הן של הקוראים להנאתם, הן של חוקרי הספרות העממית וחוקרי הלשון הספרדית-יהודית, נתעשר באוצר חדש של פתגמים יהודיים-ספרדיים. האוסף הזה, בצד קבצים אחרים של פתגמים שכבר נתפרסמו, מבטא חטיבה נכבדה וחשובה של המורשת העממית שהועברה בעל-פה מדור לדור בקהילות היהודיות-ספרדיות באסיה הקטנה ובערי הבלקן, בצפון אפריקה ובמזרח הקרוב, ובעיקר בארץ-ישראל.

 משה גאון הוא מן הבולטים שבקרב משכילי היהדות הספרדית שצמחו בדורות האחרונים בקהילות הבלקן. תרומתו הגדולה לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח עדיין צריכה הארה, אך כבר עכשיו אפשר לקבוע כי תחומי יצירתו היו רבים ומגוונים: הגות והיסטוריה, לשון וספרות, חברה ומסורות עממיות. צדקה אפוא עשה עמנו משה דוד גאון, שאסף בשקידה רבה במשך שנים רבות מאות פתגמים, שרבים מהם נרשמו מפיותיהם של מידענים בסאראייבו, העיר שבה גדל והתחנך עד לעלייתו לירושלים. פתגמים אחרים נרשמו בתורכיה, אשר בה פעל כמורה וכמחנך, וכן בארץ ישראל. אין אנו יודעים בבירור מאין בא כל פתגם ופתגם, אך חוקר הלשון הספרדית-היהודית יוכל אולי לעמוד על מקורו הן בעזרת המרכיבים הלשוניים והן על פי סימני זיהוי אחרים. בעיר סאראייבו, אשר בפי יהודיה הייתה קרויה "סאראי דבוסנה", נתקיימה קהילה יהודית חשובה, שחרבה בשואה. שנים-עשר אלף מתוך ארבעה-עשר אלף בניה נספו במלחמת העולם השנייה. הקהילה כוננה באמצע המאה ה- 16, כשני דורות אחרי גירוש יהודי ספרד בשנת 1492. בהיותה עיר מבצר וצומת מסחר גם יחד, היה השלטון העות'מאני מעוניין לעודד את יישובה של סאראייבו וסביבותיה ביהודים ממגורשי חצי האי האיברי. יש להניח כי משפחת גאון נמנתה עם אותם מגורשים, שכן מסורת הייתה בידי משה דוד גאון, שאבות אבותיו חיו ופעלו בטולידו אשר בספרד, וכי אחד מהם אף עלה שם על המוקד כאנוס וקידש במותו שם שמים.

 ואמנם, באוסף שלפנינו ימצא הקורא הדים לא מעטים מתקופות קדומות, כאשר עדיין חיו יהודים בספרד. מצד אחד אנו מוצאים פתגמים המבטאים הווי של חיי אצולה וחצרנות יהודית, ומצד שני רבים הם הפתגמים המעידים על רגשות איבה שחשו היהודים כלפי הסביבה הנוצרת חסרת הסובלנות, שרדפה אותם. בפתגמים אלה בא לידי ביטוי רצון לראות במפלתם של הנוצרים בידי המוסלמים אשר בדורות הסמוכים לגירוש יהודי ספרד נהגו ביהודים נדיבות לב.

 אך יותר מכל עולה מתוך הפתגמים תמונת חיים יהודיים מלאה: אנו לומדים על נושאי התפקידים בקהילה על החכם, הפרנס, הדרשן ויתר כלי הקודש, ועל היחס המעורב כלפיהם כבוד והערכה מכאן, וזלזול מצד אנשי המעשה, הסוחרים ובעלי המאה מכאן. בולטת חשיבותה של המשפחה היהודית לב ליבה של הקהילה והגרעין האיתן שבהוויה היהודית: מודגשים הקיטוב הסוציאלי והמתחים החברתיים שבין עניים לעשירים; ולבסוף, מרובים שבחיהן של המידות הטובות כגון הכבוד, החוכמה, הענווה, החריצות, היושר והנאמנות, בצד דברי גנאי למידות הרעות הגאווה, העצלות, לשון הרע והבוגדנות, המביאות רעה לבעליהן. רבים הם הפתגמים המתארים את היחסים שבתוך המשפחה: היחסים שבין הדורות בין אבות לבנים ובין אימהות לבנותיהן ולכלותיהן: מעמדו של הזקן, המסמל את החוכמה ואת ניסיון החיים שאין לו  תחליף בחברה היהודית שבגולה: ומעמדה המרכזי של אם המשפחה, שעל פיה יישק כל דבר בחיי היום-יום.

 חקר הפתגם היהודי-הספרדי החל לתפוס מקום של כבוד בחקר המורשת התרבותית של היהדות הספרדית (ראה לאחרונה את מאמרם של ת' אלכסנדר וג' חזן-רוקם "אין יום שלישי בלי שמש", גלגולי משמעות בפתגמים של אישה ספרדיה יהודיה, בקובץ מקדם ומים ג', חיפה תשמ"ט). החקר הזה מראה בעליל כי אין כפתגם השנון והקצר היכול לפרוש יריעת חיים מלאה בין בתוך המסגרות היהודיות ובין ביחסי היהודים עם העולם. האוסף שלפנינו לא זו בלבד שיגרום הנאה ספרותית ואסתטית לקוראים אלא גם יוסיף חומר חדש לחקר הפתגם היהודי-ספרדי בצד חקר הלשון הספרדית-יהודית. ואולם, עלינו להדגיש כי קהל היעד שלנו איננו ציבור החוקרים כי אם הקורא הישראלי בן זמננו, ועל כן נערך הספר לאו דווקא לפי צורכיהם של החוקרים שהיו מעדיפים, למשל, סידור אלף-בית של הפתגמים עם מפתח נושאים, ציון מדויק של מקורות הפתגמים ושמות המידענים שבעל פה או שבכתב, ועוד כהנה וכהנה. בחרנו לסדר את הפתגמים לפי נושאים כוללים: חלוקה זו, שהיא בהכרח שרירותית, יש בה יתרון לקורא המעדיף חטיבות תמטיות שלמות. עם זאת, נתנו דעתנו גם על החוקרים, ופתגמים רבים שלכאורה נראה שהם כפולים וחוזרים על עצמם, הובאו בכל גרסאותיהם, וסודרו בפרקים הקרובים זה לזה קירבה נושאית. בכך אנו עונים ללא ספק, על משאלה לגיטימית של החוקרים, הרואים חשיבות בפתגמים כולם, על כל הווריאציות  שלהם.

 ולבסוף, כמה הערות על הכתיב, הניקוד והתרגום.

כדי לקרב את הפגם היהודי-ספרדי לקורא הישראלי בן זמננו החלטנו להגישו בשלושה לבושים שונים:

          בלבושו המקורי, היינו בלשון הספרדית-היהודית כפי שנכתבה במקורותינו, באותיות עבריות ובתעתיק מסורתי. הוספנו ללבוש הזה שתי תוספות רבות ערך לתועלתו של הקורא: ניקוד פונטי שלא לפי הדקדוק העברי (להוציא, כמובן, את המילים העבריות המשולבות בפתגם המקורי כגון חכם, תורה, דרך ארץ וכיוצא באלה), וכן ציון ההברה המוטעמת בספרדית, כך: איז'ו (ההטעמה על ההברה הראשונה), מוז'יר (ההטעמה על ההברה האחרונה), אירמנאנו (ההטעמה על ההברה האמצעית).      בלבושו העברי שהוא תרגומו המילולי של הפתגם. נוסח זה כתוב בכתיב מלא בלתי מנוקד, והוא מביא את משמעותו המקורית של הפתגם בתרגום נאמן ככל האפשר.

3.                                         בלבושו העברי המחורז והמנוקד לפי כללי הדקדוק העברי. זהו, ללא ספק, חידוש ביחס לאוספים אחרים של פתגמים יהודיים-ספרדיים שנתפרסמו עד כה. הרשינו לעצמנו חופש ספרותי בתרגום זה. לעיתים הדגשנו רעיון אחד או היבט אחד, ולעיתים בחרנו פירוש אחד מתוך כמה פירושים אפשריים תוך שימוש במשחקי מלים ובמקורותינו. בלבוש הזה החזרנו פתגמים אחדים למקורותיהם העבריים, ובעזרת המקורות גם פירשנו פתגמים הצריכים פירוש. מובן שהקורא רשאי שלא לאמץ את פירושנו שהרי דלתי הפירוש לא ננעלו. כל הפתגמים בלבוש הזה מחורזים, שכן חריזתם לא זו בלבד שהיא מוסיפה, לדעתנו, קצב וטעם לפתגם, אלא היא מקילה על זכירתו ושינונו.

 יש לקוות כי הספר יתחבב על הקורא, ואולי גם יעורר את סקרנותו להוסיף וללמוד את הפתגם היהודי-ספרדי, שהוא חלק חשוב של מורשתנו.

   נסים יהושע  

משה דוד גאון

:כתב

יהורם גאון

:עורך

מירה וינשטיין

:עיצוב

יואל רפל

:עורך הסידרה

שרה גאון , יהורם גאון

:תרגום ועריכה

נסים יושע

:ייעוץ בלשני

יוסי בכר

:נסוח וסגנון

כתר - ירושלים

:הוצאה