משה דוד גאון

משה דוד גאון נולד בבוסניה בי' באלול תרמ"ט (6.9.1889).

הוא נודע בשערי ירושלים בתור תלמיד חכם רב אנפין ורב אשכולות, סופר וחוקר, משורר ומחזאי, חושף מכמנים ומפיץ אור על אישים – תלמידי חכמים, מנהיגים ופרנסים.

מ.ד. גאון (מד"ן) פרסם מחקרים ומאמרים בתחומים רבים ומגוונים. בין ספריו שני הכרכים של "יהודי המזרח בארץ ישראל"; הכרך השני הוא אנציקלופדיה רבת חשיבות לתולדות אישים וגדולי תורה שהאירו את שמי המזרח במשך דורות רבים. ספרו "העיתונות בלאדינו" הוא תיאור מקיף של 296 כתבי-עת שנכתבו בלאדינו בשנים תר"ב-תשי"ט (1959-1842). ביוזמת ועד העדה הספרדית בירושלים פורסם, לאחר מותו, ספרו "חכמי ירושלים" – מבחר מאמרים ומחקרים שפרסם באכסניות שונות.

הספר "בשמים מספרד", שנמצא בכתובים בעיזבונו של מ.ד. גאון, נערך והובא לדפוס בידי בנו יהורם גאון. אוסף הפתגמים שבספר הוא דוגמה לעבודת מחקר יסודית בתחומי הפולקלור בכלל והפולקלור בפרט.